פסק-דין בתיק עפ"ג 5869-01-13

1.         המשיב בתיק זה הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשני כתבי-אישום, הכוללים יחד 14 אישומים (9 אישומים בת"פ 29955-06-11 ועוד ב- 5 אישומים נוספים בת"פ 15888-03-12).  האישומים מתעדים מגוון רב של עבירות. כל אישום מתעד אירוע נפרד, עבירות שבוצעו כלפי מתלוננים שונים, חלקם אזרחים חלקם שוטרים, כפי שנפרט בקצרה בהמשך. כקו מנחה ניתן לציין, כי כל האישומים עניינם מירמות ועבירות נלוות שביצע המערער לאורך תקופה ארוכה שתחילתה משנת 2004 (האישום הראשון בתיק הראשון) וסופה בשנת 2011. כתבי האישום מציירים תמונה של פעילות אינטנסיבית, רציפה ושיטתית, שכל כולה מירמה ועבירות נלוות. ה

המשיב זייף תעודות זהות, תוך שהוא מוציא תמונות של אזרחים מתעודות זהות מקוריות ושם במקומן את תמונתו שלו. באמצעות התעודות המזוייפות קיבל פריטים שונים במירמה. הבולט והמובהק שבהם הינו, שכירת מוניות. המשיב שכר מוניות כשהוא משתמש באותן תעודות זהות מזוייפות, ואם לא די בכך עשה במוניות שימוש כנהג מורשה מן המניין. לענין המוניות יש להוסיף את הנתון המחמיר שעניינו בכך, שהמשיב פסול לצמיתות בנהיגה, לאחר שהורשע בסידרת עבירות שעניינן נהיגה, לרבות גרימת מוות תוך כדי נהיגה. בגין עבירות אלה, כאמור, נשלל לצמיתות. מה שלא מנע בעדו מלהציג רישיון מזוייף, להשיג מוניות באמצעי זיוף ולעשות בהם שימוש להפעלת נוסעים. לכך נלוות עבירות שונות כלפי שוטרים. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות לאחר. מגוון העבירות בהן הורשע כולל גם הונאה בכרטיסי-חיוב וקבלת דבר במירמה, כאשר את כרטיס החיוב ניצל המשיב, בין היתר, כדי לרכוש מחשב, חבילת גלישה, הכל לתועלתו וצרכיו הפרטיים.

            נאמר עוד, כי חלק מהאישומים שמדובר בהם כוללים יותר מאשר עבירה אחת מאותו סוג, כך שצבר העבירות הכולל, אם נחבר אותו בשני כתבי האישום, עדיין לא מצייר את התמונה המלאה.

            בית-משפט קמא (כב' השופט מ' פלד, ס"נ) הטיל על המשיב 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר תחילת תקופת המאסר היא ביום מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס כספי בסך 15,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתו.

            על גזר הדין מערערת המדינה בפנינו.

2.         על אלה מלינה המדינה:

            בית-משפט קמא לא נתן ביטוי מספיק לחומרת העבירות בפני עצמן, לריבויין, לכך שהמשיב לא בחל בשום מעשה מירמה להשגת מטרותיו. מעשיו של המשיב הסלימו, כאשר עשה שימוש גם בתוכנה של משרד הפנים לצורך מעשי הזיוף השונים. לשיטתה של המדינה, ריבוי המקרים, הנחישות והעקביות שבהן פעל המשיב לאורך כל השנים, מחייבים היו הטלת מאסר ארוך וממושך יותר, כדי להגן על החברה מפניו. בית-משפט קמא שם את הדגש על הסכום הכולל של מעשי המירמה, ובכך לדעת המדינה שגה. החומרה איננה רק פונקציה של הערך הכספי הכולל, אלא, כאמור, של השיטתיות והעקביות שבהן פעל המשיב לאורך כל אותן שנים ארוכות.

            עוד מלינה המדינה על-כך, שבית-משפט קמא לא נתן ביטוי הולם לעברו הפלילי של המשיב. למשיב הרשעות קודמות רבות בעבירות מאותו סוג ובית המשפט לא שיקלל נתון זה לכלל ענישה כוללת. חומרה מיוחדת מייחסת המדינה לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בלא רישיון, שלהן, למעשה, לא נתן בית המשפט משקל, הגם שציין זאת בדונו במתחם הענישה.  בית המשפט קבע אמנם מתחם ענישה נפרד לעבירות נהיגה ללא רישיון, אולם בפועל נמנע מהטלת ענישה נפרדת בגין עבירות אלה, ובכך, לדעת המדינה, שגה.

            בשורה התחתונה, כאמור, העתירה היא להטיל מאסר לתקופה ממושכת ומשמעותית, מעבר למה שהוטל בבית-משפט קמא, תקופה שתשקף את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים מסוג זה ואת החומרה המיוחדת העולה מכתבי האישום.

3.         הסניגור טוען, כי העונש שהטיל בית המשפט קמא איננו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט הטיל 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזוהי תקופה ארוכה ומשמעותית שאין להקל בה ראש. עוד טוען הסניגור כטיעון משני, כי המשיב לא יהיה מסוגל לשלם את הקנס שהושת עליו, שעל-כן מראש צריך לראות את תקופת המאסר כאילו היא עומדת על 50 חודשים, כאשר ל- 45 חודשי המאסר שהוטלו עליו יש לצרף את חמשת החודשים שנקבעו כתמורה לתשלום הקנס.

            הסניגור מפנה אותנו לענישה בתיקים אחרים, כאשר גם בתיקים שבהם השלל הכספי שנותר בידי העבריין עלה עשרת מונים על זה שלקח המשיב שבפנינו לידיו, הוטלו תקופות מאסר קצרות יותר. לטענתו של הסניגור, גם אם נפלה שגגה מעם בית-משפט קמא בכך שלא קבע מתחם ענישה בנפרד לכל אחד מהאישומים, עדיין יש לראות את בית-משפט קמא כמי ששיקלל את תקופות הענישה בהתאם למיתווה בתיקון 113, והתוצאה הסופית משקפת שיקלול זה.

4.         שקלנו את טיעוני הצדדים ודעתנו היא, כי ערעור המדינה בדין יסודו. גם בית-משפט שהמשפט הפלילי הוא לחם חוקו ובכל יום דיונים, נחשף לתיקים רבים מגוונים ושונים, לא בכל יום נחשף לתיק דומה לתיק שבפנינו. 14 אישומים שונים בפנינו המתפרסים, על שנים רבות ומשקפים דפוס התנהלות שיטתי ועקבי. זוהי דרך חייו של המשיב, בכך הוא עוסק כל אימת שהוא נמצא מחוץ לכתלי הכלא, ובנסיבות אלה, גם מכוח עקרון ההלימה וגם בשל הצורך להגן על הציבור, יש להביא לכך שהמשיב יורחק לתקופה ארוכה ומשמעותית מן הציבור ולא יוכל יותר לבצע עבירות. אין לך מעשה מירמה שהמשיב נרתע ממנו. החל, כאמור, בזיוף תעודות זהות, עבור להשגת שירותים שונים ופריטים שונים במירמה, המשך בשימוש בתוכנה של משרד הפנים, המשך עוד בהתחזות לאדם אחר וגולת הכותרת הינה אולי, שהמשיב, הפסול לצמיתות לנהיגה, השיג באותם אמצעי מירמה גם מוניות וגם רשיונות מזוייפים ועשה בהם שימוש לצרכי נהיגה והסעת נוסעים, כפי שציינו, כאילו הוא נהג מן המניין.

            הסניגור טען בהקשר זה כי המשיב עבד למעשה לפרנסתו, וכך יש לראות זאת. הוא אמנם הגיע ליכולת לבצע את העבודה של נהג מונית בכל אותם אמצעי מירמה תוך התעלמות מוחלטת מגזרי הדין השונים ומכך שבית המשפט שלל את רשיונו לצמיתות, אולם בשורה התחתונה יש לראותו כמי שעבד לפרנסתו לאורך כל אותם שנים ארוכות שבהם גם ביצע את העבירות.

5.         דעתנו היא, כי זוהי אמירה צינית במיוחד. ספק בעינינו אם היה נוסע אחד עולה למוניתו של המשיב לו ידע שעומד בפניו עבריין מורשע, שגרם למותו של אדם תוך כדי נהיגה, שעל-כן גם נשלל רשיונו לצמיתות. אנו מייחסים חומרה מיוחדת גם לפריטים השונים שהשיג המשיב באמצעות המירמות שביצע. המשיב לא דאג לצרכי אוכל או לצרכים חיוניים, אלא לפריטי מותרות, כאשר אותם פריטי מותרות בסכומים לא מבוטלים הושגו, כאמור, במירמות חסרות מעצורים.

            בפן המשפטי נראה לנו, כי אין מנוס מהקביעה, ולפיה שגה בית-משפט קמא בדרך בה יישם את תיקון 113. בכך כוונתנו להוראת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין,התשל"ז-1977, המורה לבית המשפט כי כאשר הוא מרשיע נאשם "בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם, כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד ולאחר-מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים".

            שני כתבי האישום שבפנינו משקפים באופן מובהק אירועים נפרדים. בכל אירוע מדובר במתלוננים שונים, בעבירות שונות, בתאריכים שונים. אין קשר בין האירועים, למעט זהות העבריין שביצע אותם. משכך, היה על בית-משפט קמא לקבוע את מתחם הענישה בנפרד לכל אירוע ולאחר-מכן רשאי היה לגזור את העונש או בנפרד או עונש כולל לכל האירועים. כאמור, אין בפנינו מתחם נפרד לכל אירוע. צודקת המדינה גם בכך, שבית המשפט הגם שהתייחס למתחם הענישה בגין העבירות שעניינן נהיגה, לא תירגם את המתחם לכלל ענישה אופרטיבית והיה, לכל הדעות, מקום לכך.

6.         גיליון הרשעותיו של המשיב מצביע, לצערנו, על-כך שמדובר במי שהסיכויים לשיקומו אינם רבים. זוהי, כאמור, דרך החיים אותה בחר לעצמו והוא ממשיך בה לאורך שנים ארוכות במיוחד.

            בנסיבות אלה אנו רואים לנכון לקבל את עתירת המדינה. אנו מעמידים את מתחם הענישה בגין כל אירוע על עונש שלא יפחת מ- 8 חודשים ולא יעלה על שנתיים, ובכך נטינו חסד עם המשיב ונתנו משקל רבתי גם לכך שמדובר בערכאת ערעור, שככלל אינה ממצה הדין עם משיבים.

7.         לאחר שקבענו את המתחם בגין כל אירוע, אנו גוזרים את העונש במאוחד, דהיינו - עונש כולל לכל האירועים, ומעמידים את העונש הכולל על 5 שנות מאסר, דהיינו - 60 חודשי מאסר במקום 45, כפי שקבע בית-משפט קמא. אנו שבים ומדגישים בפה מלא כי עונש זה משקלל את העובדה שמדובר בערכאת ערעור ואיננו משקף את עמדתנו האמיתית לגבי העונש הראוי למשיב בגין כל אותו מכלול עשיר של עבירות אותן ביצע. וכך אנו משקללים גם את עבירות הנהיגה, כפי שעתרה המדינה, והעונש הכולל הוא, כאמור, 5 שנות מאסר בפועל.      הקנס והמאסר על תנאי יישארו בעינם. הקנס ישולם לא יאוחר מתאריך 3.4.14.